זמן הדלקה

כז. מצות הדלקת נר חנוכה משתשקע החמה, עד שתכלה רגל מהשוק (שבת כ"א: טושו"ע סימן תער"ב).

יש אומרים שידליק בתחילת השקיעה (רשב"א. ר"ן. מאירי שבת. מרדכי. גר"א. פרי חדש. ס' יראים סי' ק"ב.משנ"ב סי' תער"ב. )

ויש הסוברים שידליק בסוף השקיעה (רא"ש. טור. ב"ח. מג"א, סוף שקיעתה, היינו צאת הכוכבים. חיי אדם. א"ר. פמ"ג).

זמן הדלקה בזמן הזה

כח. גם בזמן הזה שמדליקים בפנים יש שכתבו שיש להקפיד להדליק בזמן (רשב"א: דזריזין מקדימין למצוות. יוסף אומץ תתרע"ג; גם אם בטל הטעם, תקנת חכמים, בזמן הדלקה, לא זזה ממקומה. ערוך השולחן; כל מה שאפשר לעשות כתקון חכמים, עושים).

ויש האומרים שבזמן הזה שאנו מדליקים בפנים אין צורך להיזהר להדליק בזמן (טור. ב"ח. לבוש. מג"א. משנ"ב ס"ק י').

הדלקה עד השחר

כט. אם לא הדליק עם שקיעת החמה, יכול להדליק במשך כל הלילה, עד עלות השחר (כל בו. טור. ב"ח. שו"ע סי' תער"ב סעיף ב'. לבוש) ונכון שבני ביתו יהיו נעורים אז (טור. ב"ח. דרכי משה. פרי חדש.לבוש. חיי אדם. חמד משה. משנ"ב ס"ק י"א. שעה"צ ס"ק י"ז).

ברכת הדלקה

אסיפת בני ביתו

א. בני ביתו יתאספו בשעת הדלקת הנר, כדי לפרסם הנס (מהרי"ל. מג"א. חיי אדם. משנ"ב ס"ק י').

לשם יחוד

ב. יש הנוהגים לומר לשם יחוד לפני ההדלקה (יפה ללב. יסוד ושורש העבודה. סי' ר"י עמדין. סי' אוצר התפילות).

ברכת הנרות

ג. מברך שני ברכות; להדליק נר חנוכה. שעשה נסים לאבותינו. ובליל ראשון מוסיף ברכת שהחיינו.

הנרות הללו

ד. אחרי שהדליק נר ראשון יאמר, הנרות הללו אנו מדליקין (מהרש"ל. ט"ז סי' תרע"ו. משנ"ב ס"ק ח').ויש שאומרים אותו אחרי הדלקת כל הנרות (פמ"ג מש"ז סי' תרע"ו ס"ק ה. משנ"ב ס"ק ח. פסקי רבנו הזקן בסידורו).

מעוז צור

ה. בגמר הדלקה נוהגים לזמר מעוז צור ישועתי (לקט יושר. מנהגי וורמיישא. מקור חיים מהחוו"י. משמרת שלום).

שם מחבר הפיוט "מרדכי חזק" ועניינו לספר על צרות ישראל במשך הדורות החל מגלות מצרים עד גלות יון, ושניצלנו מכל אלה, תקותינו שכמו"כ נינצל מגלות אדום.

הבית הראשון, בקשה על בנין בית המקדש. השני, גלות מצרים. השלישי על גלות בבל. הרביעי, צרות המן האגגי. החמישי, גלות מלכות יון ונס חנוכה. השישי, בקשה להנצל ממלכות אדום ולגאולה שלימה.

מלאכה לנשים

נג. נוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקות (שבלי הלקט. טושו"ע סי' תר"ע).

1. כדי להכיר שאסור להשתמש לאורם (ב"י. לבוש. ) 2. מפני שהתשועה באה ע"י אשה (מטה משה. מג"א סי' תר"ע סעיף ב.)

מלאכות היינו; כביסה, אריגה, תפירה, גיהוץ. מנהג ירושלים להימנע מכל מלאכה בחצי שעה הזה.